גרסה לגולשים עם מוגבלויות גרסה לגולשים עם מוגבלויות
הסל נשמר ל 00:00 דקות

קופת !BRAVO

הצגות

תיאטרון הקאמרי - אוליאנה

ארכיון תאריך: 20 פברואר 2019 - 23 אוקטובר 2019

משך: שעה ו-20 דקות

היכן עובר הגבול בין חמלה ואמתפיה לניצול יחסי מרות? מהם יחסי הכוחות בין תלמידה לא מצליחה במיוחד לבין מרצה שעומד לקבל קביעות? היכן מסתיימת תקשורת לגיטימית בין שני בני אדם ומתחילה הטרדה מינית? השאלות האלה מעסיקות את החברה המערבית בעשורים האחרונים, וביתר שאת בעידן ה-MeToo.

דיוויד מאמט כתב את המחזה "אוליאנה" בתחילת שנות ה-90, בהשראת אחת הפרשות הראשונות שפתחו את נושא ההטרדות המיניות וניצול יחסי המרות לדיון בארצות הברית וביתר העולם. המחזה עוסק במוטיבים שעלו בשימוע שנערך למועמד לבית המשפט העליון של ארה"ב, קלארנס תומאס, בעקבות תלונה של אשת האקדמיה ועורכת הדין אניטה היל נגדו. היל, שהיתה כפופה לתומאס בשני מקומות עבודה, טענה כי נהג להעיר הערות בעלות אופי מיני ופורנוגרפי. אחרי שימוע ארוך, ששודר בטלוויזיה וסוקר בהרחבה בכלי התקשורת, אישר הסנאט ברוב קטן את מינויו של תומאס לשופט בבית המשפט העליון, והוא מכהן בתפקיד עד היום.

השחקנית והבמאית שרה פון שוורצה, אמרה בראיון ל"כלכליסט" כי כשהמנהל האמנותי של הקאמרי עמרי ניצן הציע לה לביים את המחזה, היא תהתה תחילה "למה לעשות מחזהמ־1992 שהוא נגד פוליטיקליקורקט". אחרי שקראה את המחזה, היא החליטה ללכת על זה."גם כשאנחנו שופטים, אנחנו צריכים לשפוט בחמלה ובתיקון חברתי לעתיד. לא שיניתי אתה מחזה ונשארנו נאמנים למקוראבלה פרשנות חדשה", היא אמרה עוד ל"כל כליסט".
שני שחקנים בלבד נמצאים על הבמה לאורך המחזה: מרצה מצליח (דן שפירא) וסטודנטית נכשלת (ג'וי ריגר). רק שהיחסים ביניהם משתנים לבלי היכר ממערכה למערכה – הכל בעקבות הצעה של הפרופסור לסטודנטית, שעשויה להיראות בלתי הולמת, אך יכולה להתפרש גם כרצון כן לעזור.

מאת דוויד מאמט
בימוי: שרה פון שוורצה
משתתפים: ג'וי ריגר, דן שפירא
תרגום: אהוד מנור
עידכון תרגום: שרה פון שוורצה
תפאורה: אבי שכווי
תלבושות: נטשה מנטל
תאורה: איתמר לוריא
מוזיקה: בן אלקיים

גילית שגיאת כתיב? סמן טקסט באמצעות העכבר ולחץ Ctrl+Enter