דרמה משפחתית מאת שולמית לפיד בבימויה ובכיכובה של אסי לוי

בבית ערבי נטוש מתגוררות טוני בית אריה ובנותיה, אלינור ועליזה.

האב נטש אותן לפני שנים והמשיך לחיים חדשים.

הן נותרו שם, בלב מטע זנוח שפעם פרח וכעת נותר בעזובתו. צו הריסה תלוי ועומד על הבית ועל השטח סביבו.

תוך מספר ימים, דחפורים יהפכו את כל מה שאצור שם, בעולם הסגור עד חנק הזה שהיה ביתן, לגל חורבות, יישרו את הקרקע לקראת בניית כביש ראשי, צוהר לעתיד חדש עבור אנשי המושב הנידח.

בעוד טוני נאחזת בעבר, בזיכרונות, בשיגיונות, ממאנת לעזוב את מה שהיא תופסת כמרחב מוגן ומגן מפני החוץ המאיים, עבור בנותיה, העולם שבחוץ, דירת שיכון חדשה שיקבלו בתמורה לפינוי, היא מעין הבטחה לעתיד טוב יותר, סיכוי להשתחרר ממרותה של האם, להתפתח, לגדול.

מאבק הכוחות בין האם לבנותיה, מציף מעל פני השטח את החרדות והתקוות של שלוש נשים שהפכו בעצמן, מכורח הנסיבות, לרכוש נטוש.

מחזה: שולמית לפיד 
ימוי: אסי לוי
תפאורה: מיכאל קרמנקו
מוזיקה: אבי בללי
תאורה: פליס רוס
תלבושות: אורן דר

בהשתתפות: אסי לוי, גל מלכה ונופר סלמאן