ההצגה בשפה עברית עם כתוביות ברוסית.
בתל -אביב:  הצופים שרכשו כרטיסים לפני שורה 6, לא יוכלו לקרוא את הכתוביות על המסך

הבמאי יבגני אריה והמחזאי רועי חן חוזרים לקלאסיקה הגדולה של התיאטרון היהודי, העברי, ולדברי המבקרים, מצליחים להפוך את הדיבוק החדש ליצירת מופת המשתווה לדיבוק האגדי של "הבימה" בבימויו של וכטנגוב. רק שלפי המבקר התיאטרון של "הארץ" מיכאל הנדלזלץ, במחזה שכתב חן בהשראת "הדיבוק" של אנ-סקי, הדיבוק אינו אוחז בגיבורה הראשית, לאה, שמתנגדת בכל כוחה לניסיון להשיא אותה לבנו של חברו של אביה, אלא היא אוחזת בו: "דבקותה בנאמנותה ל(אהובה) המת משמשת אותה במאבקה בחברה הכופה אותה להינשא נגד רצונה. היא בורחת אל האבל ומסתתרת בו כדי לשמור על נפשה".

לדברי מבקר התיאטרון של "מאקו" ניר סלונים, אפרת בן צור המגלמת את לאה מגיעה עם התפקיד שלה לשיאה בתיאטרון עד כה. "לא רק שהיא משכנעת לחלוטין שנכנס בה דיבוק", כותב סלונים, "היא ממש גורמת להאמין שהתופעה הפרה-נורמאלית הזאת אכן קיימת. מה שעשרות סרטי אימה עתירי תקציב לא הצליחו לעשות, בן צור לבדה עושה בביצוע הפיזי הטוטאלי והמרגש שלה. (חנה) רובינא (ששיחקה את התפקיד המיתולוגי ב"הבימה" לפני כמאה שנה) ודאי נאנחת בקברה מנחת".

התפאורה היצירתית רוויית תגליות בימתיות, ליקוט השחקנים, ובהם כוכבים ענקיים כמו סשה דמידוב (בתפקיד חנן, אהובה המת של לאה) ודורון תבורי בתפקיד אביה, הופכים את ההצגה הזאת לאבן דרך בתולדות "גשר" והתיאטרון הישראלי העכשווי בכלל.